הכדור נמסר ישר לזרועותיו והוא מסר אותו ישר בחזרה, רק גבוה יותר, חלק יותר וישר יותר. זה נמשך במשך חמש, שש דקות. סטפן קארי (שחקן הגולדן סטייט ווריורס) תפס מסירות באימון בתחילת השבוע, מברוס פרייזר (עוזר המאמן של הגולדן סטייט ווריורס), וקלע משלוש פעם אחר פעם. זו הייתה ללא ספק תחרות לראות של מי הזרועות שלו יתעייפו קודם: קארי, פרייזר או הצלם.
זו לא הפעם הראשונה שסטפן קארי קלע משלוש פעם אחר פעם. הוא כבר הספיק בעבר לקלוע משלוש 105 פעמים ברציפות. זו הייתה תצוגה נהדרת של קליעה בקצב ובריכוז, אלא שכעת מגיע החלק הקשה – מה האתגר הגדול והקשה יותר? לקלוע משלוש ברציפות במשחק, או לעשות זאת לבד?
בשנים קודמות, קארי תמיד היה יכול לסמוך על שחקנים דומים גם באימונים וגם במשחקים. קליי תומפסון וקארי התאמנו לעתים קרובות, הרבה אחרי שחברי הקבוצה כבר פרשו למלתחה. וכמובן, השניים שיתפו פעולה במשחקים – אחד הצוותים הטובים ביותר בתולדות ה-NBA. בנוסף לכך, במשך שלוש עונות, לקארי היה גם את קווין דוראנט, לסייע לו לקלוע לסל.
אבל עכשיו, ככוכב היחיד בגולדן סטייט ווריורס, קארי נמצא לבדו, בעת שתומפסון מתאושש מפציעה שנייה ברגלו ודוראנט נמצא בניו יורק עם הברוקלין נטס. לאור השינויים הללוניתן רק לראות כיצד קארי מסתגל למציאות שלא חווה מאז שנותיו הראשונות בליגה, הרבה לפני שהמוניטין והציפיות שלו זינקו.
האם קארי, שהוא למעשה השחקן המוביל כעת בגולדן סטייט ווריורס, מספיק טוב כדי להביא את הווריורס לתוצאות מעולות ב-NBA? לבקש מקארי להוביל את הווריורס בחזרה לגמר העונה, לאחר היעדרות של שנתיים, ללא תומפסון ודוראנט, נראה לא מציאותי ולא הוגן. בתרחיש השאפתני ביותר קארי והווריורס חוזרים לפלייאוף, וגם זה בא ללא ערבויות. פשוט יש יותר מדי משתנים.
